איזון רווח וכוכב: גישה הוליסטית לקיימות באירוח.

אפס פסולת, אורחים מאושרים: פרקטיקות ברות קיימא בתעשיית האירוח.

ובכן, זו התפילה שכולנו רוצים שתתממש, נכון?

קיימות הפכה לעיקרון מנחה בתעשיית האירוח, כאשר בעלי מלונות ועסקים מבינים את החשיבות של צמצום ההשפעה הסביבתית שלהם תוך שמירה על רווחיות. על ידי התמקדות בהיבטים שונים של קיימות, תעשיית האירוח יכולה לסלול את הדרך לעתיד ירוק ואחראי חברתית יותר. מאמר זה עוסק בארבעה היבטים חיוניים המייצגים את התמונה הכוללת של קיימות בסביבת האירוח: פיננסי, אקולוגי וטבע, משאבי אנוש, ופסולת.

קיימות פיננסית:

קיימות פיננסית כרוכה בהבטחת שהעסקים בתחום האירוח פועלים ברווחיות תוך שמירה על פרקטיקות אתיות. אימוץ אסטרטגיות פיננסיות ברות קיימא לא רק משפר את השורה התחתונה אלא גם מסייע לבנות עמידות ארוכת טווח נגד תנודות כלכליות.

• יעילות אנרגטית: יישום טכנולוגיות ופרקטיקות חסכוניות באנרגיה, כגון תאורת LED, תרמוסטטים חכמים ומערכות ניהול אנרגיה, מפחית את עלויות התפעול ואת טביעת הרגל הפחמנית הכוללת.‍
• רכישה אחראית: רכישת מוצרים ושירותים המיוצרים מקומית תומכת בקהילות הסמוכות, מפחיתה פליטות הקשורות לתחבורה ומקדמת חקלאות בת קיימא.
• הסמכות ירוקות: השגת הסמכות ירוקות מוכרות, כמו LEED או מפתח ירוק, יכולה לשפר את המוניטין של מלון ולמשוך מטיילים מודעים לסביבה, מה שמוביל לשיעורי תפוסה גבוהים יותר.

קיימות אקולוגית וטבעית:

תעשיית האירוח יכולה להשפיע משמעותית על הסביבה דרך השימוש במשאבים, יצירת פסולת, ופלט פחמן. אימוץ פרקטיקות של קיימות אקולוגית וטבעית יכול לעזור למזער את ההשפעה הזו ולשמור על משאבים טבעיים.

• שימור מים: עידוד אורחים להשתתף ביוזמות חיסכון במים, שימוש חוזר במגבות ובמצעים, והתקנת מתקנים עם זרימה נמוכה יכולים להפחית משמעותית את צריכת המים.‍
• שימור המגוון הביולוגי: מלונות יכולים לתרום לשימור המגוון הביולוגי על ידי הגנה על מערכות אקולוגיות מקומיות, תמיכה בנופים ידידותיים לחיות בר, וקידום פרקטיקות תיירות אחראיות.
• מטבח בר קיימא: אימוץ אפשרויות אוכל מהחווה לשולחן והפחתת בזבוז מזון לא רק מקדמים חקלאות בת קיימא אלא גם משפרים את חוויית האורח הכוללת.

קיימות במשאבי אנוש:

קיימות בתעשיית האירוח חורגת מעבר לסביבה וכוללת גם היבטים חברתיים ואנושיים. טיפוח סביבה תומכת ומכילה משפר את שביעות רצון העובדים ותורם לקיימות הכוללת של העסק.

• פרקטיקות תעסוקה הוגנות: הצעת שכר הוגן, הטבות והזדמנויות לצמיחה מקצועית מעודדת נאמנות ויוצרת השפעה חיובית על הקהילה.
• גיוון והכלה: חיבוק הגיוון ויצירת תרבות עבודה כוללת מבטיחים שכל העובדים ירגישו מוערכים ומכובדים, מה שמוביל לעלייה בפרודוקטיביות וביצירתיות.
• הדרכה וחינוך: מתן הכשרה מתמשכת על פרקטיקות ברות קיימא ומודעות סביבתית מאפשר לעובדים להפוך לשגרירים של קיימות.

ניהול פסולת:

עסקי האירוח מייצרים כמויות משמעותיות של פסולת מדי יום. יישום אסטרטגיות ניהול פסולת יעילות יכול להפחית באופן משמעותי את טביעת הרגל הסביבתית של התעשייה.

• יוזמות מיחזור: הקמת תוכניות מיחזור מקיפות לאורחים ולעובדים יכולה להסיט חלק משמעותי מהפסולת מהטמנת פסולת.
• צמצום פסולת מזון: עידוד שליטה במנות, תרומת מזון עודף, או שותפות עם יוזמות קומפוסטציה יכולים למזער פסולת מזון.
• חלופות לפלסטיק חד פעמי: החלפת פריטי פלסטיק חד פעמיים באלטרנטיבות ידידותיות לסביבה, כמו אריזות מתכלות או תחנות מילוי, מסייעת להילחם בזיהום הפלסטיק.

בואו נשמע את דעתה של Maribel Esparcia Pérez, פרופסור ושותפה מנהלת ב-European Sustainable Hospitality Group. יועצת קיימות ב-ABC Hospitality. מלונאית נלהבת.

- מריבל, אימצת את מדיניות הקיימות הזו ואני מעז לומר, החדרת אותה עם פילוסופיית חיים. האם תוכל לתאר את המאפיינים המרכזיים שמלון צריך להחזיק כדי להשיג הסמכה בתחום הקיימות?

"חשוב שהמלונאים יהיו זהירים בבחירת הסמכות. במיוחד מלונות במדינות אירופיות כאשר אנו נכנסים לנוף החדש של מסגרות רגולציה של קיימות. לדוגמה, הנחיית דיווח על קיימות תאגידית, חורגת הרבה מעבר לדרישות גילוי הסמכה ירוקה (משימור ביודיברוס ועד פרקטיקות של שרשרת אספקה). הסמכות של המלונות חייבות לעמוד בדרישות הרגולציה כדי להישאר רלוונטיות.

לכן, קיימות לא צריכה להיחשב כהטמעה להשגת הסמכה, אלא כיצד לנהל סיכונים והזדמנויות ולהשתמש בה לחדשנות ויעילות נכסים, מהטמעת AI למניעת בזבוז מזון במטבח המלון, ועד לחינוך והשתתפות עובדים.

כדי לשלב קיימות בפעולות ובאסטרטגיה של המלון, המלונות צריכים להגדיר את החומריות הדינמית שלהם (מבחינת השפעות חברתיות, סביבתיות ופיננסיות). ומה שחשוב, זה לעשות את זה עם פרספקטיבה של הקשר מקומי, שכן אין גישה אחת שמתאימה לכולם שניתן ליישם בעת ניהול פעולות המלון.

BCorp (https://www.bcorporation.net) היא ההסמכה היחידה שמאתגרת בתי מלון מכיוון שהיא מורכבת למדי להשגה. זוהי זו שאני ממליץ עליה, למודעות אורחים, סקירה חיצונית ושקיפות. ובצד הסמכת הבניין, היא הופכת לסטנדרט עבור בנקים, ביטוח או משקיעים כגון דרישה לרמה מסוימת של הסמכת BREAM (כדרך למנוע נכסים תקועים, הנחות חומות, עלות הון גבוהה יותר או פרמיות ביטוח).

ראשית, אני ממליץ על כך שיהיה תשתית פנימית ואסטרטגיית למידה ופיתוח, ללא קשר למותג ולגודל הצוות, כדי להכין, לחנך ולמעורב את הצוותים. שנית, הבן שלעתים קרובות בעיות אינן נחשבות לחומריות כל עוד הן אינן מחוברות לאסטרטגיית העסק של המלון, לכן יש לבצע ניתוח הקשר מעמיק כדי ליצור ממשלה תקינה (תהליך פנימי, SOPs וסטנדרטים של מותג), ושלישית, יש ליישם טכנולוגיה ולהקים מדדים לאיסוף נתונים, ניהול, ומעקב אחרי נתוני ההשפעות החברתיות והסביבתיות של המלונות.

עליית HyperGuest ושינוי נוף ההפצה:

Hyperguest מייצגת שינוי פרדיגמה בתעשיית האירוח, מהפכנית את הדרך בה מופץ מלאי המלונות. על ידי אפשרות חיבור חלקה בין מלונות לספקי ביקוש B2B, Hyperguest מפשטת את תהליך ההפצה, משפרת את היעילות ומניעה צמיחה בהכנסות. השינוי הזה מציע גם הזדמנות לשלב קיימות רווחים במרקם של נוף ההפצה.

לסיכום

הדרך לקיימות בתעשיית האירוח טמונה בטיפול בהיבטים פיננסיים, אקולוגיים וטבעיים, משאבי אנוש, וניהול פסולת. על ידי אימוץ פרקטיקות ברות קיימא אלו, מלונות ועסקים יכולים לא רק להפחית את ההשפעה האקולוגית שלהם אלא גם למשוך מטיילים המודעים לסביבה. יחד, נוכל לעצב עתיד בר קיימא יותר לתעשיית האירוח ולתרום לעולם ירוק ואחראי יותר.